משרד הבריאות, ככל הנראה ברוח הקִדמה ובעקבות הטרנדים העולמיים של רפואה ביתית – אשפוזי בית, ביקורי רופאים ושירותים נוספים – החליט לאמץ גם מודל של דיאליזה בבית כפי שנהוג במדינות המערב.
ואז,  בניגוד מוחלט למדיניות שהייתה קיימת בכל יחידות הדיאליזה, ביצע המשרד סיבוב פרסה וםרסם נהלים חדשים המאפשרים למטופלי דיאליזה בבית לבצע את הטיפול באופן עצמאי, תוך פטור מוחלט מהדרישות הבטיחותיות והמקצועיות שהוגדרו בעבר. המשמעות בפועל היא העברת האחריות הרפואית והמשפטית לכתפי המטופל עצמו — מצב שעלול לסכן את חייו ולהותירו חשוף במקרה של סיבוכים.